לאחר שהשלים את ה-ACC ה-4 של לונדון ואת הקורס המקצועי 'השיקום של כוח הבחירה', ל. רון האברד עצר לעתים נדירות את ההתקדמות בתוכניתו להגביר את מיומנותם של אודיטורים. בשלב הבא שלה הוא הכשיר אודיטורים בעצמו על התהליכים, בשילוב עם שליחת אודיטורים לשדה כדי שישפרו את מיומנותם. בהרצאות אלה, שידועות בכינוי 'הרצאות מפגשי האודיטורים של לונדון', נמצאת ההתפתחות של התהליכים הבסיסיים ביותר אשר נכללו מאוחר יותר ב-'סיינטולוגיה: יסודות המחשבה' – תהליכים שמיועדים להתחיל את מחזור הקלירינג בכל איזור. הם כוללים הכול, החל בתקשורת דו-כיוונית – במיוחד הטכניקה המעשית הנרחבת ביותר אשר מתאימה ל-CASE ברמה נמוכה – וכלה בהרצאה שלמה על התאמת האודיטינג לרמת הטון. כאן מופיעה הגדרה של havingness במונחים של פוסטולייטים, הקשר בין havingness להארות וההבדל בין repair לבין remedy של havingness. וכדי להביא להבנה נרחבת יותר, מר האברד מגדיר תהליכים כאמצעי לשיפור היכולת לשחק משחק. בנוסף לכך, כדי לצייד אודיטורים בכלים נוספים, הוא סיפק את הידע-איך לגבי הפצה, כשלימד שלוש שיטות מוכחות להשגת פרקלירים חדשים. כאן נמצאות האמיתות הבסיסיות ורבות-העוצמה בנוגע לשיפור היכולת של being ליצור את החדווה של משחק אמיתי.
מידע נוסףהדרך להיות חופשיים בחיים האלה הוא להיות מסוגלים שיהיו לכם או לא יהיו לכם החיים האלה כרצונכם. להיות מסוגלים שיהיו לכם או לא יהיו לכם גוף, מרחב, סביבה, פלנטות, מוק-אפים, כל דבר. תופסים את הרעיון?
ברגע שאתם יכולים שיהיו לכם כל הדברים האלה, או שלא יהיה לכם אותם, לפי שיקול דעתכם, אתם תהיו חופשיים וכך גם הפרקליר שלכם יהיה חופשי. וזוהי דרך בסיסית לקליר.– ל. רון האברד
בתחילת דצמבר 1955, ל. רון האברד בדיוק סיים להעביר את הקורס הקליני המתקדם ה-4 של לונדון, הקורס המקצועי של 'שיקום כוח הבחירה', ואת הרצאות תיאטרון לינדסי.למרות לוח הזמנים הצפוף, הוא לא עצר אפילו לרגע. כי כשסיינטולוגיה המשיכה לצמוח במהירות – והיתה כבר פעילה בארבע יבשות ובשלוש-עשרה ארצות גדולות – הצורך באודיטורים מומחים היה חשוב מכול. ולונדון, שעדיין היתה בירת חבר העמים הבריטי שהיווה 25 אחוז מאוכלוסיית העולם, היוותה נקודת שיגור עיקרית להאצת ההתרחבות הזאת. לפיכך, מר האברד המשיך להתקדם בהתמדה בתוכניתו להגדיל את מיומנות האודיטור, כשהוא מתחיל ב-1 בדצמבר בסדרת הרצאות ערב שבועיות שנועדו לשמור את האודיטורים מעודכנים עם הדרכה על התהליכים האחרונים והשימוש בהם: 'פגישת האודיטורים של לונדון'.
ואף כי המסגרת נראתה אולי פחות מובְנית מאשר, למשל, קורס קליני מתקדם, הנתונים היו רלוונטיים מיד לא רק לסשן, אלא גם בחיים. כי מה של. רון האברד העביר היה מידע יקר-ערך של יישום טכני לשימוש מיידי: איך לבסס תקשורת דו-כיוונית עם כל CASE, ההבדל בין תקשורת דו-כיוונית לבין לאפשר לפרקליר רק לדבר, אפילו החשיבות לצורך הצלחת הסשן בקבלת פניהם של הפרקלירים בבואם – וכל זה כבר מההרצאה הראשונה.
למעשה, מר האברד לימד יסודות בעלי כזאת חשיבות שהמחקר שלו הגיע לשיאו ב-'סיינטולוגיה: יסודות המחשבה', "הספר הראשון" של סיינטולוגיה שהיווה ציון דרך. באופן ספציפי יותר, כאן תמצא את הפיתוח של התהליכים הבסיסיים ביותר שנמצאים בספר – תהליכים להתחיל את מחזור הקלירינג בכל איזור. מה-Remedy of Havingness ועד ל-exteriorization באמצעות Separateness וכמובן, המרכיבים החשובים ביותר של משחקים:
"exteriorization לעומת havingness. בחור יכול להיות בעל יכולת במידה שבה הוא מסוגל לעזוב משחק ולחזור אליו, ודרך אגב, זה exteriorization.
והוא מסוגל שיהיה לו משחק במידה שבה הוא בטוח שיש מחסומים שבעזרתם אפשר לשחק את המשחק הזה".
בכל אותו זמן, מר האברד הדריך אודיטורים ביסודות וביישום של havingness, לרבות:
כלומר: השאיפה של העברת תהליכים היא לעבר היכולת לשחק משחק טוב יותר – המשחק שנקרא חיים. וכמו שהוא תיאר, לעבר זה הפרקליר הולך.
עם כל מה שמר האברד לימד את אותם אודיטורים, הוא ידע שכדי להיות באמת מוצלחים בהרחבת האיזורים שלהם והשדה של סיינטולוגיה, הם צריכים את הידע-איך הנוסף לגבי הפצה. לפיכך, הוא הדריך אותם על שלוש גישות מוכחות להפצה ולהשגת פרקלירים חדשים, ובאשר לבניית רשת סיינטולוגיה באמצעות הקמת קבוצות, ל. רון האברד הבהיר שהוא מצפה למשחק גדול מספיק כדי להתחיל את הקלירינג של פלנטה:
"אודיטור שיש לו קבוצה עם פחות משלושים או ארבעים איש בוודאי צריך לחשוב במונחים של 'בחיי, יש כאן חוסר נוראי באנשים'. ואם לאודיטור יש כאלף חמש מאות איש בקבוצה שלו, אני אהיה די שבע רצון. אני אגיד 'ובכן, הולך לו די טוב. הוא צעיר, כמובן'. זה יהיה הטון שבו נתמודד עם דברים".
ובאותו טון עצמו, מוגשות כאן האמיתות הבסיסיות ורבות-העוצמה על איך לשקם את היכולת של being ליצור את ההנאה שבמשחק אמיתי.