עוד על המוצר כנס הקלירינג של לונדון

"הייתי רוצה לגלות לכם משהו לגבי הסיפור של דיאנטיקה וסיינטולוגיה – כמה דברים שמעולם לא התוודיתי עליהם בפני אף אחד.

הייתם רוצים לשמוע את זה?"– ל. רון האברד

זה היה ב-18 באוקטובר 1958, ב-'אולם החברה האימפריאלית המלכותית' בלונדון.ובמילים אלה, ל. רון האברד החל את מה שתהפוך להיות הרצאתו המפורסמת ביותר בכל הזמנים. כי בהרצאה זו מופיע סיפורו האישי על המסע הארוך להביא למצב קיום חדש שעליו האדם חלם במשך למעלה מ-2,500 שנה ... סיפור שיכול לספר אותו רק האדם שחי אותו ... 'הסיפור של דיאנטיקה וסיינטולוגיה'.

כפי שמילות הפתיחה שלו מביעות זאת, הכרזה זו עמדה להיות ההצהרה המקיפה ביותר של מר האברד עד אז בנוגע למה שהניע אותו לצאת ולחפש אחר תשובה לחידות האדם. ובאשר למה שעודד אותו לספר את הסיפור, בזמן ובמקום האלה, התשובה הראשונה ברורה: קלירינג.

עברה כמעט שנה מאז ביקורו האחרון באנגליה, ועם זאת, מה שהפך את ההישג הזה לאפשרי החל למעשה במהלך אותו מסע קודם. כי אז הוא פיתח תהליכים כדי להגיע לכל CASE (שליטה, תקשורת ו-Havingness – כנס לונדון על קרינה גרעינית, שליטה ובריאות) אשר בתורם הביאו לפיתוח דרכים חדשות ללמד אודיטורים (תרגילי הכשרה – כנס החופש), אשר יצרו מהפכה בהכשרת אודיטורים.

אך היה דבר נוסף – והיה לו קשר הדוק לסיבה מדוע זה היה הזמן המתאים להרצאה הזו שנחשבת היום לאגדית. בעוד שייתכן שכיום זה לא יהיה כל-כך ברור, זה היה ברור כשמש עבור אלה שנכחו שם ב-1958 ולו רק מהכותרת לבדה – דיאנטיקה.

כן, בשנת 1958, קלירינג שבוצע על-ידי אחרים – תוך שימוש בסיינטולוגיה – הפך למציאות. אבל, כפי שהוא הסביר:

"הקלירים הראשונים נוצרו ב-1947, ואז ניסיתי ללמד אנשים אחרים לעשות את זה. הצלחתי לעשות את זה, במהירות רבה ובאופן נמרץ תוך עשר שנים. זה לקח רק עשר שנים, שזה לא רע".

כמובן, 1947 קדמה לפרסום הספר 'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש'.ואומנם, הפיתוח ההתחלתי של מר האברד והעיסוק שלו בדיאנטיקה מ-1947 עד 1949 (וכתוצאה מכך דרישתם של אחרים לגלות עוד על הנושא כדי שגם הם יוכלו לתת אודיטינג) הם אלה שדחפו את ההוצאה לאור של 'הספר הראשון'. אבל שוב, אם מישהו מהנוכחים היה עדיין תחת הרושם המוטעה שניתן לייחס את ההצלחה הנוכחית בקלירינג לתהליכים חדשים יותר של עשר השנים האחרונות, הצהרתו הבאה מחקה את הרעיון הזה לצמיתות:

"עצם קיומו של הקלירינג היה תלוי במיומנות האודיטינג, וזה היה המחסום האמיתי היחידי!"

משמעותו של גילוי זה היתה הרבה מעבר למציאת הפתרון להכשרת אודיטורים. כי בעוד שאודיטורים אלה יצרו עכשיו קלירים, עדיין היה קיים עניין המהירות: באיזו מהירות ניתן היה לעשות זאת? יתרה מזאת, אם המחסום לקלירינג היה "מיומנות האודיטור", אז מה היתה המעשיות האמיתית של תהליכים מוקדמים יותר שנדמה היה "שלא עבדו" בידיהם של אודיטורים לא מקצועיים? אלה היו השאלות שפתחו אופקים חדשים לגמרי לגבי קלירינג, ולמעשה החזירו את מר האברד לנקודת המוצא לגבי 'דיאנטיקה':

"בשנה שעברה די האדמתי כשגיליתי שב-1947 לא בדיוק ידעתי מה עשיתי כשיצרתי קלירים. הדבר המדהים בזה הוא שבאיזושהי דרך לא ידועה ומבלבלת כן ידעתי, אבל לא יכולתי לנסח את זה. לא יכולתי לתאר את זה".

כל הפקטורים של קלירינג, כל פריצת דרך נוספת מההתחלה ועד להווה, נועדו לספק את התשובה שהוא חיפש מאז 1947. באופן ספציפי יותר, מה שנבע מתגליתו על המקור האמיתי של תמונות דמות מנטליות, היה תגלית מדהימה אפילו יותר שענתה על שאלה ממושכת בנוגע לכל אותם קלירים – "קלירים בהחלט יציבים" – שהוא יצר שנים רבות קודם לכן:

"לא יכולתי להסביר במשך עשר שנים: מה קרה לשאר הבנק?"

התשובה לא היתה מחיקה. ליתר דיוק, היא נמצאה במילה שסימנה את אבן הדרך האדירה הבאה גם של דיאנטיקה וגם של סיינטולוגיה: עימות.

כאן, אם כן, נמצא הסיפור הדרמתי על איך מר האברד חזר לנהלים הראשונים של 'דיאנטיקה' מ-1947, כשהוא מיישם את הטכנולוגיה החדשה ביותר של 'סיינטולוגיה'. כתוצאה מכך נוצר גל חדש של קלירינג, שעליו מר האברד יכריז מאוחר יותר בכותרת: "משהו קרה!!!"

בנוסף לכך, זאת היתה רק ההתחלה. כי מה שעלה על הכול, ועבר לתחומים הרבה מעבר לגבולות הסשן, היה ניתוח המבנה של בלבול וסדר.זה פותר את החידה רבת-השנים בנוגע ליצירה, זה מהווה את המהות של מה שמסתתר מאחורי המוטו "הכנס סדר" אשר מופיע כיום בכל משרד תקשורות של האברד (מהש"ה) ומייצג עד היום הזה את העיקרון המנחה של מה שסיינטולוג עושה.

אז כן, 'כנס הקלירינג של לונדון' היה הזמן הנכון והמקום הנכון.כי בעוד שהוא התחיל עם העבר, כאשר 'הסיפור של דיאנטיקה וסיינטולוגיה' הסתיים, ל. רון האברד פרש סיפור דרמתי אפילו יותר, סיפור שממשיך להתגלות בכל יום שעובר: 'העתיד של סיינטולוגיה ושל תרבות המערב'.