עוד על המוצר הגדרה של ארגון

ארגון אף פעם לא עושה שום דבר. אף פעם. הוא לא יכול להיפגע. הוא לא יכול לדמם. הוא לא יכול לחשוב. הוא לא יכול לפעול. זה פוסטולייט של מטרה שנמצאת שם עם טרמינלים של תקשורת ועם קווי תקשורת, וזה כל מה שיש בארגון.– ל. רון האברד

בשנת 1950, כשהפופולאריות הפנומנלית של דיאנטיקה התלקחה לדרישה הולכת וגוברת לאודיטינג ולהכשרה, התכנסו כמה מהמוחות המבריקים ביותר מעולם העסקים בארצות-הברית כדי להקים את המוסד הראשון לדיאנטיקה. כל אחד מהם היה מקצוען בזכות עצמו, והכישורים שלהם נבחנו בסביבה תחרותית ומלחיצה. עם זאת, על אף הניסיון המגוון שלהם, התברר שהמומחיות המשולבת של אנשים אלה היתה לגמרי לא מספקת לנוכח ההתעניינות האדירה בדיאנטיקה.

בשש השנים שבאו לאחר מכן, כפי של. רון האברד מספר זאת, הוא הגיע להבנה שאלה שטענו שהם מומחים בתחום הארגון יכלו לזקוף לזכותם הישג אחד: הם הסוו בהצלחה חור פעור בידע של האדם. כי מעבר לעובדה שמילה כמו "ארגון" היתה קיימת, ממש שום דבר לא היה ידוע על הנושא. כתוצאה מכך, לאורך הדורות ארגונים נודעו לשמצה על כך שבלמו את העשייה של אינדיבידואלים במקום לקדם אותה. העובדה שארגוניו של האדם המשיכו בכלל להתקיים נבעה רק מהיוזמה ומהעבודה הקשה של קומץ מנהלים מסורים ונואשים שהניעו את העניינים מלמעלה. זהו סיפור שחזר על עצמו לאורך הדורות עם הקריסה החוזרת ונשנית של ארגונים ושל התרבויות שנבנו עליהם,

לכן מה שעומד בבסיס הטכנולוגיה הארגונית של מר האברד הוא גם הטכנולוגיה האמיתית הראשונה של ארגון. רון, שנפטר מהגורמים השרירותיים ומהשקרים שהצטברו במשך מאות רבות של שנים, מפרט באופן מקיף את חוקי היסוד ואת הנתונים היציבים ששולטים בנושא בכללותו ומראה איך להשתמש בהם. למרות שחוקים אלה הם חלק מהשתי והערב של עולם זה, הם נשארו בלתי ידועים עד להופעתן של התגליות הבסיסיות בסיינטולוגיה על החיים ועל ה-livingness.

אם כן, זאת הטכנולוגיה של ארגון שמביאה איתה את הפוטנציאל למשהו גדול אף יותר. כי הדבר שהיישום של טכנולוגיה זו בידי אינדיבידואלים, קבוצות, אומות ותרבויות שלמות מאפשר, הוא עולם חדש לגמרי.