עוד על המוצר כנס הקלירינג

עשינו זאת!

"קליר: אדם שנמצא מרצון וביודעין בעמדת גרימה על חייו, על גופו ועל סביבתו ואין לו מיינד ריאקטיבי או מיינד תת-מודע".– ל. רון האברד

זה היה האביב של 1958 והיתה מילה אחת שנפוצה, כמו נחשול גואה, ברחבי עולם הסיינטולוגיה: קליר.

עם זאת, ההישג שהם דיברו עליו היה מעמיק עוד יותר מהאדם הראשון שהשיג את המצב הזה. למעשה, ל. רון האברד יצר קלירים החל מ-1947 ועד 1949, לפני פרסום הספר 'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש'.ואכן, כל המטרה של 'הספר הראשון' היתה להפוך את פריצות הדרך ואת הטכנולוגיה לזמינות בצורה נרחבת כדי שגם אחרים יוכלו לעשות את אותו הדבר.

עם זאת, בעוד שמר האברד ממשיך ליצור קלירים דרך אודיטינג אישי שהוא נתן לאחרים, לא ניתן היה לומר זאת על אנשים אחרים. זאת הסיבה שבמשך שמונה שנים תמימות הוא ליטש את התהליכים שוב ושוב. כן, הוא עשה את זה כדי לתת מעשיוּת רבה יותר באמצעות תהליכים שהביאו הישגים מעמיקים ומהירים יותר עבור פרקלירים.אבל הוא גם עבד כדי לפתח תהליכים שאודיטורים אחרים יוכלו ליישם בהצלחה. כתוצאה מכך, חצי מהמחקר שלו הוקדש להכשרה.

בעוד שסיפור המחקר הזה כלל התקדמות קבועה, פריצת הדרך הגיעה ב-1957 עם הפיתוח של 'תרגילי ההכשרה' של האודיטור (ת"רים), אשר יצרו מהפכה, פשוטו כמשמעו, בהכשרת האודיטורים ('כנס החופש').

כעדות מלאה לעובדה זו, הגיע הישג גדול עוד יותר משמונה שנות המחקר האלה של מר האברד מאז פרסומו של 'הספר הראשון'. ואומנם, זה היה ההישג שהיווה נקודת מפנה של שאיפה בת 2,500 שנה:

"בדצמבר 1957 נעשה הקליר הראשון על-ידי אדם אחר מלבדי.

זה היה ההישג. זה היה הפרי של שנים.

עכשיו יכולים להיות לנו הרבה קלירים. יכולים להיות לנו אלפי קלירים. ואם אנחנו יכולים להשיג את זה, יכולה להיות לנו ציוויליזציה.

וזה היה צוואר הבקבוק – אודיטורים אחרים לא יכלו באמת ליצור קלירים. וצוואר הבקבוק הזה נופץ לחתיכות קטנות.

אנשים אחרים יכולים להביא אחרים לקליר. ואנחנו נמצאים על דרך המלך". – ל. רון האברד

זו היתה תקופה של ציפייה הולכת וגדלה במהלך ששת החודשים הראשונים של 1958, כשסיינטולוגים קראו מאמרים שנקראו "ההשגה של קלירים", "כיצד לבדוק את המצב של קליר" ו-"ללמוד איך לבצע קלירינג". אבל טמון בזה סיפור עוד יותר דרמתי. כי בעוד שכל סיינטולוג יכול להסתכל אחורה בהערצה על הרגע ההיסטורי של ההישג, הסיפור הגדול והמשמעותי עוד יותר נכלל בכל הדברים האחרים ש-1958 הביאה עימה, שהם עצמם מהווים את סיינטולוגיה היום.

• מהו המרכיב הסופי – בנוסף לאותם תרגילי הכשרה – שאיתו מר האברד הכשיר את האודיטורים האלה, ושמהווה כלי בלתי נפרד מכל סשן היום? זה הפיתוח, הייצור והשימוש באלקטרומטר של האברד (אי-מיטר) הראשון.
• "כפתור הקסם" שהוא גילה וסיפק לאודיטורים האלה כדי להכניס לסשן אנשים שלפני כן לא יכלו כלל להיכנס לסשן, שמפצל ואלנסים, מרפא מחלות פסיכוסומאטיות, מסיר רידג'ים מהראש ומוציא פרקלירים מהגוף – למעשה, כפתור שלא רק פותח CASEs בדינמיקה הראשונה, אלא גם מהווה את המוטו של סיינטולוגים כדי לאפשר את הקלירינג הפלנטרי – עזרה.
• וכל זה נמצא במבנה המלא של 'הדרישות המקדימות לאודיטינג' – מבעיות בזמן הווה אל ARC breaks, אל הפקטורים של קליר – תטן, מיינד, גוף ועולמות, ועד לתיאור המלא של 'חירויות הקליר'.

ושוב, באשר ליציבות של אותו הישג, יש דבר נוסף שכל סיינטולוג מכיר היום: העיצוב האישי של ל. רון האברד והייצור של צמיד הקליר הראשון.

ואפילו עוד יותר מקיף, כאן נמצאת התשובה לכל סיינטולוג בתגובה לשאלה "מה סיינטולוגיה עושה?" ניתן למצות את כל התשובה במשפט אחד: "ובכן, היא הופכת אנשים לקליר".

דבר זה גם מסביר מדוע ההגדרה עצמה של קליר נכתבה על הכרזה מחוץ לאולם האירועים המערבי של מלון שורהם ... ומדוע, עד שהכנס התחיל, הרבה אורחים בני-מזל של המלון שהוקסמו מהכרזה נרשמו ונכחו בכנס שלא דמה לשום כנס אחר.

וכך, ביולי 1958 – אורות הציפו את החדר, מצלמות צילמו בצבע – ל. רון האברד עלה על הבמה עם 'עובדת הקלירינג'.

כי בעוד שמר האברד ימשיך לעבוד במשך יותר מרבע מאה כדי להפוך את זה לפשוט יותר ומהיר יותר עבור כל being להגיע לשאיפה שחיפשו אחריה זמן רב כל-כך, זהו הכנס האגדי שבו קליר הפך למציאות בפעם הראשונה, רגע ההישג אשר הפך לנצחי.