עוד על המוצר גורם-מרחק-תוצאה

הדבר היחיד בעבר שמנע מכמה אודיטורים לסייע באופן משמעותי לאנושות היה פקטור ההכשרה. כי ברגע שהאודיטור נוכח לדעת בבירור שהוא יכול, באמצעות המיומנות שלו בהעברת תהליכים, לשנות כרצונו את המצב של הפרקלירים לטובה, גם הבעיה של ה-CASE של האודיטור עצמו נפתרת.– ל. רון האברד

זה היה הסתיו של 1954. המטה הראשי הבינלאומי של סיינטולוגיה בפניקס, אריזונה, המה מפעילות. בתוך חודשים ספורים, ל. רון האברד העביר את הקורס הקליני המתקדם האמריקאי ה-8, פתח בסדרה של הרצאות שבועיות לציבור הרחב וסשנים של אודיטינג קבוצתי וייסד 'מוסד לחקר דיאנטיקה של האברד' חדש. ואם זה לא מספיק, הוא גם כתב במקביל את הפרקים האחרונים של ספר חדש, 'דיאנטיקה 55!'

עם זאת, מעל לכול, המחקרים של מר האברד במהלך השנים האחרונות כוונו לעבר אודיטורים – במיוחד, לעבר ההכשרה של אודיטורים. למטרה זו, הוא פתח קולג' מקצועי של האברד בפניקס, שהעביר כעת את הקורס המקצועי הראשון, שנועד להחדיר בתלמידים הבנה מלאה ובקיאות בששת התהליכים הבסיסיים ביותר בסיינטולוגיה.

הוא נקרא 'קורס פניקס להענקת תעודה'. הקורס, שפעל שישה ימים בשבוע, כלל הדגמות ממדריכים וקו-אודיטינג בין תלמידים. וכך, ב-16 בנובמבר 1954, כאשר ל. רון האברד ניגש אל הפודיום להעביר את ההרצאה הראשונה, האווירה ששררה במקום היתה של התרגשות וציפייה.

עד מהרה התלמידים היו לגמרי מרותקים, כי מר האברד לא בזבז זמן והודיע על תגלית חדשה מרעישה: אי-יכולת להיזכר נגרמת על-ידי מחסור בעבר.

לכן, הנתון המדהים: אף אחד במאה אלף השנים האחרונות לא היה מסוגל לזכור כרצונו שום דבר במסלול הזמן.

הפתרון נמצא במתיחת-קו-ישר.כי מתיחת-קו-ישר, הוא הסביר, היא לא רק ניסיון לגרום למישהו לזכור.

"אתם צריכים להבין שמתיחת-קו-ישר אלמנטרית לא אומרת לזכור מאורעות ממשיים. זה קרוב לוודאי הלם עבורכם.

"מתיחת-קו-ישר נקראה מתיחת-קו-ישר כי האודיטור מותח קו ישר בין גורם לתוצאה".

כי כמו שהוא הסביר, האודיטור משקם את יכולתו של הפרקליר להיות בעמדת גורם.

זה היה נתון מכריע. ומר האברד המשיך ופירט לא רק את התפקיד החיוני שמתיחת-קו-ישר מילאה ב-'שישה תהליכים בסיסיים', אלא גם התפתחויות בסיסיות בטכניקות אודיטינג:

• תקשורת דו-כיוונית – חלק בסיסי בכל צעד של תהליך שאודיטור עושה, ואיך לשמור עליה בכל מצב.
• נוסחת התקשורת – איך מתיחת-קו-ישר חלה על חלק ה-מרחב במחזור התקשורת.
• תקשורת עם קבוצה – איך לשים נקודות עגינה כדי לפנות לקבוצה וכך להיכנס איתה לתקשורת.
• נוהל פתיחה של 8-C – הוא משחרר את העומס בבנק על-ידי איתור ה-"מתי" וה-"איפה" של זמן הווה.
• נוהל פתיחה באמצעות שכפול – איך הוא מחסל את השיקול ש-"אסור שזה יקרה שוב".
• Remedy of Havingness – התיאוריה וההיבטים המכניים שמונחים בבסיסו של התהליך ביחס ל-'סולם לדעת עד מסתורין'.
• איתור נקודות במרחב – איך זה משפר ומגביר את יכולתו של פרקליר לאתר דברים.

בנוסף לכך, כחלק מכל מה שהוא לימד את אותם אודיטורים, מר האברד דרש מהם ליישם את הידע והמיומנויות שהם רכשו כעת. למטרה זו, הם יצאו כיועצים רוחניים לבקר בבתי-חולים, בבתי-כלא ובבתיהם של אנשים כדי להביא את הנסים של סיינטולוגיה לקהילה המקומית. זה נקרא "מבצע פניקס", ועד מהרה היו נסים בשפע – החל מאישה בתהליך שיקום מדימום קשה שננטשה על-ידי הרופאים, ועד לילד בן ארבע שנקבע לו מועד לניתוח כדי לתקן זרוע מנוונת שהחלמתה היתה כל-כך שלמה לאחר חמש שעות אודיטינג שהניתוח בוטל.

אבל עם כל התוצאות המדהימות שהאודיטורים האלה יצרו עם אחרים, הנס היותר גדול כתוצאה מכך נוגע להשפעה על עצמם.כי, כמו של. רון האברד הכריז כשהוא פתח את בית-הספר להכשרה:

"האודיטור כיום יכול להיות בטוח לגבי ה-CASE שלו. כי גילינו, וזאת עובדה מוכחת, שכדי להיות במצב טוב אדם חייב להיות מסוגל לגרום לאחרים להיות במצב טוב. זה לא מספיק רק להיות בריא ושמח בעצמך. הבלבולים והמשברים בחיים הם כאלה שיגרמו להאטה ב-CASE של כל אחד. האודיטור, שמצליח ללא יוצא מהכלל עם CASEs, משתפר ביכולת ובבריאות שלו יותר מאשר הפרקליר הטוב ביותר שאיתו הוא עובד. וזאת עובדה שקשורה להעברת תהליכים".

כאן, אם כן, תמצא את מה שעומד כציון דרך בנתיב לעבר ודאות גדולה יותר של האודיטור.