באמצעות CCH, לל. רון האברד היו האמצעים שאפשרו לאודיטורים לפצח אפילו את ה-CASEs "הכי קשים". למרות שהתהליכים דרשו את הסיבולת והמיומנות של אודיטור בטון 40 – רמה שרק קלירים ו-OTs נמצאים בה – מר האברד כבר הציג את הפתרון ב-'כנס החופש', והדגים אותו באמצעות אימון של 'תרגילי הכשרה בהוראה גבוהה' (ת"רים). וב-ACC ה-18 הוא העביר את הטכניקות החדשות האלה לידיהם של האודיטורים. כשלוקחים בחשבון שהמהות של ת"רים היא היכולת לקלוט בחושים, הוא קבע את המסלול עם הצהרתו הקלאסית בנושא עימות – 'סיינטולוגיה וידע אפקטיבי'. לאחר מכן, תלמידי ה-ACC סללו את הדרך, הלכה למעשה, לבסיס של ההכשרה העתידית. מכיוון שהת"רים הם כניסה נמוכה יותר במדרג שחיונית לתהליכים, מר האברד לימד מערך שלם של תגליות קשורות: ההגדרה והיישום של רמת נחיצות; השימוש באודיטינג לא פורמאלי, באודיטינג פורמאלי ובאודיטינג בטון 40; הקשר של 'סולם התוצאה' לרמה של 'סולם הטונים'; והתשובות, שחיפשו אחריהן במשך זמן רב, למסתורין העתיק ביותר של האדם – המוות. כאן, אם כן, נמצא היישום הטכני המלא של פריצת הדרך המהפכנית שלא רק שינתה אקדמיות לעד, אלא סיפקה לאדם את הטכנולוגיה המעשית הראשונה שלו של איך לעמת.
מידע נוסףהנכונות לעשות היא הדבר שקובע יכולת, והיא הדבר היחיד שקובע יכולת.– ל. רון האברד
עם פריצת הדרך של שליטה, תקשורת ו-Havingness (CCH), ל. רון האברד פיתח טכנולוגיה עד לנקודה שבה אודיטור מיומן ובעל הכשרה טובה יכול לפצח אפילו את ה-CASE "הקשה ביותר". או, אם לנסח זאת באופן שונה, המחקר הבלתי פוסק שלו והורדת המדרג לרמות נמוכות יותר כדי להגיע לכל הפרקלירים קידמו את נוהלי האודיטינג עד כדי כך שאפילו אלה שגילו את ההתנגדות החריפה ביותר מבין ההומו סאפיינס מסרו את האברציות שלהם והסכימו לצאת לחופשי. כפי שהוא כתב ביוני 1957:
"אנחנו יכולים להעביר תהליכים בצורה מדויקת וניתנת לחיזוי ברור לתינוק בן-יומו, לאדם מחוסר הכרה, לסכיזופרני קטטוני, ל-CASE חסר ממשות, או לאדם במצב טוב מאוד. כמובן, אלה הן חדשות, אבל זה גם משנה מספר דברים. "
באשר למשמעות שהיתה לזה מבחינת קלירינג בקנה מידה נרחב, מר האברד הדגיש שיותר מ-50 אחוז מתוצאות אלה תלויות ביכולת של האודיטור. וזה היה נכון במיוחד במקרה של ה-CCH, שבו עוצמת התהליכים הציבה אתגר חדש: היא העמידה למבחן את כוח הסבולת של האודיטור ואת מיומנויותיו. למעשה, רון גילה שהאפקטיביות של ה-CCH תלויה במידה רבה מאוד במצב ה-CASE של האודיטור וברמת הטון שלו. ואכן, האפקטיביות של ה-CCH הצריכה אודיטור בטון 40. ולכן היה קיים מכשול שנראה שלא ניתן להתגבר עליו: כי כשמדובר בטון 40, אנחנו מסתכלים למעשה רק על קלירים ו-Operating Thetans. ועם הצורך באלפי אודיטורים – ברגע זה – כדי להתחיל בקלירינג פלנטרי, לא היה מספיק זמן שכל אודיטור יגיע לקליר לפני שהוא מריץ את התהליכים האלה על אחרים.
עם זאת, אם זה היה מצב העניינים, ל. רון האברד הגיע לפתרון והכריז על פריצת הדרך ב-'כנס החופש', שנקרא כך משום שהוא נפתח ביום העצמאות של אמריקה, ב-4 ביולי 1957, ובנוסף ציין את הפרסום של טכנולוגיות חדשות כדי לשחרר כל being בכדור הארץ. ובעוד שהכנס הזה כלל הדגמה לימודית – ובלתי נשכחת – של תרגילי ההכשרה ושל 'הוראה גבוהה', מר האברד עמד להעמיד את הטכניקות החדשות האלה במבחן המעשיות המלאה שלהן בהכשרתם של אודיטורים ב-'קורס הקליני המתקדם האמריקאי ה-18'.
ה-ACC, שנערך בבניין יפהפה בן ארבע קומות בפינת רחוב R ורחוב 19 NW בוושינגטון די-סי, נפתח ב-8 ביולי 1957. חדר הקורסים המה כשיותר מ-65 אודיטורים ממקומות רחוקים כמו דרום-אפריקה וניו-זילנד – ומכל רחבי ארצות-הברית – המתינו להופעתו על הפודיום להרצאה הראשונה. כשהוא מגיע ישר לעניין, הוא פתח עם הרצאה שהפכה לקלאסיקה, הרצאתו הנצחית "סיינטולוגיה וידע אפקטיבי", שבה הוא ניסח הבדל מהותי בין "ארץ פלאות נהדרת" של מחקרים קודמים על המיינד והנפש לבין כל מה שסיינטולוגיה מייצגת:
"רוב הנתונים שלנו מבוססים על היסוד היציב של העובדה שהסתכלנו.
היכולת שלכם לדעת את הנושא היא היכולת שלכם להסתכל! לא פחות ולא יותר מזה".
ואז, באותה ההרצאה, הוא קבע את המסלול לששת השבועות הבאים עם הנחייתו לגבי העצה המועילה ביותר שמאמן יכול לתת לתלמיד:
" 'עשה את זה!' 'עמת את זה!' "
כדי להמשיך לבסס את הסטנדרט להכשרת אודיטורים, היתה ההוראה שלו ש-"הטעות היחידה שמדריך בסיינטולוגיה יכול לעשות היא בכיוון של רכות".
ומכאן המסלול של ה-ACC ה-18. ולמרות זאת, ייתכן שאותם תלמידים לא הבינו שמה שהם למעשה עושים באופן חלוצי בהנחייתו של מר האברד היה היסוד של הכשרה עתידית של אודיטורים. כי כל מה שהם למדו ויישמו עמד להוות את אבן הפינה של הת"רים המקצועיים שידועים ונמצאים כיום בשימוש על-ידי אודיטורים מסידני עד למיאמי ובודפשט.
למטרה זו, הוא הרצה בפני אותם אודיטורים ותרגל אותם במגוון של תגליות, פריצות דרך ומיומנויות שקשורות לעניין:
עם זאת, כדי לקבל את הסיכום הסופי של מה שהושג באותם שישה שבועות היסטוריים, הנה "הסאגה של ה-ACC ה-18" של מר האברד, מתוך גיליון Ability של ספטמבר 1957:
"כמו שכל תלמיד יכול לספר לכם, קבענו את הנוסח הסופי של דפוסי האימון. אנחנו יודעים היום איך להכשיר כמו שלא ידענו מעולם.
אומנות ההכשרה היא לשמר את הרצון בזמן שמתקשרים את הנושא. היום אנחנו יכולים לעשות בדיוק את זה – ואפילו לשפר את הרצון.
בשעה שהאסכולות הישנות של פסיכולוגיה ופסיכיאטריה והכמורה דועכות והיכולות החדשות שלנו נכנסות, העולם משתנה. בצורה יציבה ורגועה אנחנו משתלטים על יותר ויותר שטח שהיה פעם הממלכה 'האחת והיחידה' של הפסיכיאטרים ומשמרי המוחות המובילים.
הסיבה שאנחנו יכולים לעשות את זה היא ה-HCA המצוין והבוגר המנוסה של ה-ACC כיום".
ואם זה נכון שהכשרת אודיטורים לעולם לא תהיה אותו הדבר, ל. רון האברד כבר התקדם לשלב הגדול הבא במחקר, והפעם כדי להעביר את סיינטולוגיה להיות מטר מאחורי הראש של החברה, עם נתון קובע שמעתה והלאה ינחה את כל הקלירינג הפלנטרי.