עוד על המוצר ה-ACC האמריקאי ה-16

השאיפה של הנוהל הזה היא לקחת את הפרקליר מהמצב הגרוע ביותר שבו ניתן למצוא פרקלירים, היישר עד למצב הטוב ביותר שאפשר לדחוף אליו את הפרקליר. לכן ההיקף של נוהל CCH הוא הרבה יותר נרחב מכל נוהל אודיטינג אחר שאי פעם פורסם.– ל. רון האברד

בתחילת 1957, המתחים בין מעצמות המערב לבין ברית-המועצות לא הראו כל סימן להפוגה. שר ההגנה הסובייטי הכריז על כוונת ממשלתו להוסיף כלי נשק כימיים וביולוגיים למאגר הנשק של רוסיה שכבר היה עמוס בפצצות גרעיניות. נשיא ארה"ב אייזנהאואר, שקרא להגדלת מאגר הנשק הגרעיני האמריקאי ב-1956, פתח את השנה החדשה עם הכרזה חסרת תקדים בפני הקונגרס לגבי כוונתו להשתמש בכל האמצעים שהוא ימצא לנכון – לרבות כוח צבאי – כדי למנוע את התפשטות הקומוניזם במזרח התיכון. במקביל הוועדה לאנרגיה אטומית של ארה"ב המשיכה לעמוד על כך שניסויים בכלי נשק גרעיניים שנערכו בארצות-הברית לא מהווים איום על האמריקאים.

גם אם סכנות הקרינה לא היו מובנות, הן בהחלט היו נושא לדיונים סוערים. במאמר בנשיונל ג'יאוגרפיק מאותה תקופה, שכלל תיאור שנתן עד ראייה לפיצוץ גרעיני במדבר נבדה, דוּוח "בתוך 24 שעות היה אפשר למצוא את עקבותיו של הענן הזה, שנשא את החלקיקים הרדיואקטיביים הבלתי נראים, ביוטה, בקולורדו, בקנזס, במיזורי ובדרום אוהיו".

החלקיקים ההם בהחלט היו בלתי נראים, אבל כפי שחשף מחקרו של ל. רון האברד, עצם העובדה שהם היו בלתי נראים היוותה את הסכנה שבהם. כי מה שאף אחד מאותם מומחים בממשלה לא היה יכול להסביר היה ההיסטוריה של הקרינה במסלול הזמן השלם. כפי שמר האברד גילה:

" 'אי אפשר לראות את זה. אי אפשר להרגיש את זה. אי אפשר ...' אלה הם המשפטים האנגרמיים מאחורי כל ההשפעות של קרינה".

בנוסף לכך, לגבי ההשפעה על being:

"אם כן, מה קורה כשאדם מאבד עתיד? הוא בהחלט מתחיל להצטופף בתוך ההווה. הוא אומר 'אין שום זמן', וחביבי, זה ממש מתקרב להיות נכון. לכן ה-havingness שלו מופחת בצורה אדירה. לכן, הוא לא מפיק שום תועלת מזמן הווה, אפילו אם הוא היה נכנס לתוכו. למה? כי אין לו שום עתיד!

וכל נושא הקרינה קשור בצורה הדוקה לרעיון הזה שאין שום עתיד".

בתגובה לאיום בעל דחיפות כלל-עולמית, בימים האחרונים של דצמבר 1956 ל. רון האברד זימן את 'כנס האנטי-קרינה', שבו הוא התריע בפני סיינטולוגים שבמקביל לעלייה בקושי לטפל ב-CASEs מאז 1950, עלתה גם ספירת הקרינה באטמוספרה. ואז, מיד בעקבות הכנס הזה, ב-2 בינואר 1957, הוא פתח בפעולה מתקנת בעלת אותה מידה של דחיפות – באופן ספציפי, הקורס הקליני המתקדם האמריקאי ה-16, שנערך בכנסייה המייסדת של סיינטולוגיה, ברחוב 19 מס' 1812, בוושינגטון די-סי.

ובעוד שלפני כן מר האברד התמקד בעיקר בפיתוח תהליכים שאודיטורים אחרים מלבדו יוכלו ליישם כדי לפצח CASEs, כעת הוא הכפיל את התרכזותו בהגעה לעומק רב יותר ב-CASEs עצמם.

התוצאה היתה פריצת דרך שלא ניתן להפריז בחשיבותה, אז ובכל מה שקרה לאחר מכן. כי כפי שהוא אמר:

"ובכן, מצאנו את נקודת הכניסה ל-CASE, והנקודה הזאת היא havingness. ומצאנו את הדרך להעביר אותה לאדם באמצעות שליטה ותקשורת – ומכאן CCH".

זו היתה תגלית שהשלכותיה הגיעו להרבה מעבר לכדור הארץ של 1957. כי אם מחקריו של מר האברד הונעו בחלקם על-ידי הצורך להאיץ את התרחבותה של סיינטולוגיה לנוכח שואה אפשרית, מה שהוא חשף כעת היה פריצת דרך של אודיטינג בעלת השלכות מדהימות – כי ה-CCHs האלה יהפכו עד מהרה למרכיב מכריע בנוהל הקלירינג והם יתפסו את מקומם לאחר מכן כסדרת תהליכים בסיסית שמאפשרת לאודיטורים מניו-יורק ועד לטוקיו לקדם פרקלירים לעבר Operating Thetan.

תוך כדי התקדמותו עם התגליות האלה, הוא הציג מגוון התפתחויות קשורות כדי לתקן את יכולתו של הפרקליר לעמת ולעשות as-is, לרבות:

• יכולת – איך היכולת של פרקליר תמיד קיימת, והאודיטור מגביר את יכולתו של הפרקליר להפגין אותה.
• אובנוסיס – הגדרתו ואופן הפעולה שלו, תפקיד ההתבוננות בתקשורת ותפקיד האודיטור בשידול הפרקליר לעמת את מה שיש שם לעמת.
• שליטה טובה – מהי, איך להשיג אותה ומדוע היא מהווה חלק בלתי נפרד משיקום הפרקליר.
• סולם הממשות – איך הוא פועל, הקשר שלו ל-havingness ותיאור מפורט של צורות הביטוי של כל נקודה בסולם.
• ראייה – תטן לא מסתכל דרך העיניים שלו, אלא דרך דיסקיות זהב שנמצאות לפניהן, וכיצד התדרדרות הראייה קשורה לעימות.
• ניתוח המבנה של מלכודות – הקשר שלהן לנכונות לשכפל ולעמת.
• רצף מעשה העבירה-מוטיבטור – התיאוריה המונחת בבסיסו, וכיצד היא פועלת לפי חוקי התנועה של ניוטון.
• Beingness – איך הדרך ל-beingness היא הגברת היכולת לשלוט בגוף.

עם פרסום ה-CCHs, מר האברד חשף עידן חדש של אודיטינג וסלל את הדרך לקלירינג בקנה מידה נרחב. ואפילו בשעה שהאודיטורים מה-ACC ה-16 התפזרו ברחבי ארצות-הברית כדי ליישם ולהפיץ את כל מה שהם למדו, ל. רון האברד פיתח סדרת נהלים שנבעה מתגליות ה-CCH עצמן – נהלים שעד מהרה יחוללו מהפכה בהכשרה של אודיטורים.